למה זה הופיע? ואיך נפטרים מזה? 

זיהום פטרייתי בציפורניים נגרם על ידי אורגניזמים פטרייתיים. בניגוד למה שחושבים הפטרת לא נמצאת על הציפורן אלה על העור שמתחתיה. כמו כל פטריה שמתמקמת על הגוף היא משנה את המרקם של העור, והוא הופך להיות גבשושי, עקום, מחוספס ומעוות. ציפורן שגדלה על עור חלק תגדל חלק. ציפורן שגדלה על פטריה תצמח בדיוק באותו האופן - עקום, מחוספס ומעוות. 

מתחת לציפורן הפטרייה נהנית מסביבת חיים מושלמת, היא מקבלת הזנה דרך כלי הדם, נהנית מהטמפרטורה החמה של הגוף וכן מהלחות בכף הרגל, כל אלה מהווים תנאים אידאלים להתפתחותה ושגשוגה. יתר על כן, החלל שנוצר בין העור לציפורן בשילוב עובי הציפורן הופך אזור זה למוגן וחסום בפני כל התרופות והתכשירים, דבר המקשה על הגישה למקום. לכן יכולת הטיפול והריפוי שלנו נעשית מאתגרת יותר ודורשת נחישות והתמדה.

ציפורן עם זיהום פטרייתי הינה תופעה שכיחה, קלה לאבחון וחשוב לומר שאינה מסוכנת, אינה כואבת ואין לה שום השפעה על המטופל מלבד בעיה אסתטית!. ניתן לאבחן ציפורן עם זיהום פטרייתי לפי שינוי הגוון שלה. במקרים מסויימים חלק מהציפורנים יתעבו, יתעוותו, יתפוררו, יתפצלו וישברו.

גורמי הסיכון לפטרת: סכרת, הזדקנות, נטייה להזעה, בעיות במחזור הדם, פסוריאזיס, מערכת חיסון מוחלשת ובריאות לקויה, איידס, תרופות כימותרפיות, פגיעה וטראומה של האצבע והציפורן, אקלים חם, רגישות גנטית לפטריות, נעילת נעלים לא תואמות.

רב האנשים שסובלים  מפטרת בדרך כלל פונים לקבלת עזרה מסיבות קוסמטיות ואסתטיות. יש מגוון תכשירים וטיפולים נגד פטריות, כדורים לבליעה נחשבים לפתרון היעיל ביותר, אך דורש מעקב של בדיקות דם כל חודש כיוון שיש סיכוי לפגיעה בכבד. בנוסף יש תעשיה שלמה של תכשירים כמו משחות נגד פטריות, טיפות של שמנים אתריים וטיפולי לייזר. אולם חשוב לציין שזיהומים פטרייתיים קשים לריפוי ואחוז גדול מהמטופלים (אפילו מאלו הנוטלים כדורים) יחזרו לסבול מפטרת בעתיד. הניסיון מלמד שמומלץ לשייף את הציפורן לצד שימוש יומיומי בתכשירים אנטי פטרייתיים. הטיפול אורך כשנה לפחות ועל מנת לשמור את הרגל נקייה מפטריות. מומלץ להמשיך בטיפול  מניעתי גם לאחר שהפטרייה כבר אינה נראית.